top of page

על קצה המזלג

  • תמונת הסופר/תד"ר קרן הוד

בשביל החלב

עודכן: 30 במרץ 2018

חלב ומוצריו הם בין המזונות הכי שנויים במחלוקת בקרב הציבור. האם חלב בריא? האם הוא גורם לליחה? לאסטמה? או לעוד כהנה וכהנה מחלות שנקשרו אליו?

המטרה שלי בפוסט הזה, כדיאטנית חוקרת, הוא לבדוק את הראיות המדעיות המוצקות לביסוס השאלה האם קיים קשר בין צריכת חלב פרה ובין עלייה ביצירת ליחה ואסטמה. בואי נצלול לעומק ונבין ביחד מה מצאו מחקרים עד כה בנוגע לשאלה השנויה הזו.


מצד אחד, המחקרים האפידמיולוגיים שנערכו עד כה, צריכת חלב ומוצריו לא נמצאה קשורה להגברת ייצור הליחה במערכת הנשימה ולאסטמה. מצד שני, הרפואה המשלימה גורסת, כי חלב ומוצריו מגבירים את ייצור הליחה במערכת הנשימה, ועל ידי כך מחמירים את חסימת דרכי הנשימה ואת התסמינים של אסטמה.  מאידך, עד כה, מחקרים שנערכו לבחינת הקשר שבין צריכת חלב ומוצריו ובין ייצור הליחה לא מצאו הוכחות לביסוס קשר זה. 


מעבר לכך, לפי ההנחיות התזונתיות האמריקאיות החדשות מ-2005, מומלץ לצרוך לפחות שלוש מנות חלב ליום כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה.  לכן, עד שלא יוכח אחרת, אין הצדקה להימנע מצריכת מוצרי חלב פרה לא בקרב מצוננים ולא בקרב חולי אסטמה, כאשר, היוצאים מן הכלל, הם המקרים הנדירים הסובלים מאלרגיה לחלבון חלב הפרה. הגבלה תזונתית של צריכת מוצרי חלב עלולה לגרום לחסר במרכיבים תזונתיים חיוניים, במיוחד של סידן, וכתוצאה מכך לגרום למחלות חסר ובעיקר למחלות עצם כגון אוסטיאופורוזיס, שברים ורככת ולמחלות נוספות הקשורות למטאבוליזם הסידן.


השימוש בחלב כמרכיב עיקרי בתזונתנו החל מהתקופה שבה האדם למד לביית בהמות. מאז התפתחו השימושים בחלב ומוצריו עד כדי כך שניראה, כי היום אין מוצר מזון שהדעות לגביו כה חלוקות. קיימות מספר גישות באשר להשפעותיו הבריאותיות של חלב הפרה (1). אחת מהן גורסת כי צריכת חלב פרה גורמת לעלייה בייצור הליחה במערכת הנשימה העליונה והתחתונה, ולכן יש להימנע מצריכת חלב ומוצריו.  הראשון שתמך בטענה זו, היה הרמב"ם עוד במאה ה-12 (1).


אין מנגנון ביולוגי לביסוס המלצה זו (2-3). הרפואה הסינית המסורתית טוענת כי הלחות, שנוצרת כתוצאה מצריכת מוצרי חלב, כולל חמאה, גבינות, חמאה וגם שוקולד, דבש ושאר המתוקים הטבעיים, מעבה את הליחה עם הזמן (3). מכיוון שחולי אסטמה סובלים מייצור מוגבר של ליחה, אין זה מפתיע שלפי הרפואה הסינית מומלץ לאותם חולים להימנע ממאכלים מעודדי ייצור ליחה (4).


חלב ומוצריו מהווים מקור לאנרגיה זמינה (פחמימות ושומנים), לחלבונים באיכות גבוהה, לויטמינים מסיסי שומן (בעיקר ויטמין A) ולויטמינים מסיסי מים (בעיקר ויטמינים מקבוצה B), למינרלים (זרחן, אשלגן, מגנזיום, סלניום וכמובן סידן) ולחיידקים פרוביוטיים, במידה והם מוספים לחלב. לכן, להגבלות תזונתיות אלה עלולות להיות השלכות אשר יביאו לחסרים תזונתיים, במיוחד לחסר בסידן (5) וכתוצאה מכך יגרמו למחלות חסר, כגון: רככת, אוסטיאופורוזיס, שברים ומחלות נוספות, שקשורות למטאבוליזם הסידן. מאידך שומן החלב מכיל שומן רווי שקשור לסיכון מוגבר לתחלואה.


מטרת הפוסט הזה הוא לבדוק את הראיות המדעיות המוצקות לביסוס השאלה האם קיים קשר בין צריכת חלב פרה ובין עלייה ביצירת ליחה ושיעור הימצאות או הארעות אסטמה.


יצירת ליחה

הליחה היא רוק המעורבב עם הריר. היא מכסה את פני השטח של הממברנה, בכדי להגן על צינורות מערכת הנשימה מפני מגוון גירויים, כגון: חומרים כימיים, גירויים מכניים וחום.  הליחה נוצרת מהפרשת תאי אפיתל ומורכבת ממים, מוצינים (גליקופרוטאינים, שמהווים את המרכיב העיקרי של הליחה), ליזוזמים, אימונוגלובולינים, מלחים אנאורגניים שונים, לויקוציטים וקשקשי תאי אפיתל (6-8).

ממספר מחקרי חתך, שנערכו באוסטרליה, נמצא כי בתשובה לשאלה "האם חלב מלא, דל שומן או סויה גורם ליצירת ליחה?": 46% מצורכי החלב המלא, 25% מצורכי החלב דל השומן ו-11% מצורכי חלב הסויה ענו תשובה חיובית (9).


בקרב הורים, שנדגמו באקראי במרפאת ריאות לילדים, 58.5% הסכימו, 21.8% לא הסכימו, ו- 19.7% לא היו בטוחים ששתיית חלב פרה גורמת ליצירת ליחה מוגברת.  מקור הידע עליו מבוססת אמונתם, היה תלוי בגורמים שונים.  מתוך 193 הורים, שהסכימו עם אמונה זו, 58 הורים שמעו על כך מחברי משפחה, 19 שמעו על הקשר מרופאי ילדים, 36 – מרופאים אחרים, ו-5 הורים מבעלי מקצועות בריאות שונים (10).


מחקרים בנושא יצירת ליחה וחלב

במחקר התערבות, אקראי, כפול סמיות (11), שבחן את הקשר בין חלב פרה ובין יצירת ליחה,  קבוצת הטיפול שתתה 300 מ"ל חלב פרה, וקבוצת הביקורת, שתתה 300 מ"ל חלב סויה. המדדים שנבדקו היו תחושת שכבה מעל הפה ובחלק האחורי של הגרון, צורך לבלוע הרבה, עיבוי רוק, וקושי לבלוע.  בשתי הקבוצות נמדדה עלייה מובהקת ב- 3 מתוך 14 המדדים מייד לאחר שתיית חלב הפרה או חלב הסויה. ההשפעה שנמדדה לא הייתה ספציפית לחלב פרה, ונמצאה גם בקרב הקבוצה ששתתה את חלב הסויה.


אותם החוקרים ערכו מחקר עוקבה, לבחינת הקשר בין צריכת חלב פרה ובין יצירת ליחה באנשים בוגרים, הסובלים מצינון ויראלי (rhinovirus-2).  ממצאי המעקב, שהתבססו על 510 ימי תצפית, הראו כי תסמינים של צפיפות (אף סתום, שיעול, נזלת) התרחשו ב- 245 ימי תצפית (48% מימי התצפית), וכן שממוצע משקל הנזלת לא עלה בעקבות עלייה בצריכת החלב.  לפיכך, צריכת חלב הפרה לא נמצאה בקשר עם תסמינים של שיעול, של נזלת או של צפיפות, במשתתפים שנדבקו בצינון ויראלי.  בנוסף נמצא, כי בקרב "המאמינים" נראו יותר תסמינים.  למשל: "מאמינים" דיווחו על יותר שיעול יבש (22% מימי התצפית) לעומת "הלא מאמינים" (12% מימי התצפית) (12).


אסטמה

אסטמה היא מחלה דלקתית כרונית של דרכי האוויר, המאופיינת בתגובתיות יתר של דרכי האוויר לגירויים שונים. זוהי מחלה חסימתית התקפית. ההתקפים נגרמים בדרך כלל עקב אלרגיה.  ריר צמיגי המופרש מדפנות קנה הנשימה חוסם את הקנה ומקשה על הוצאת אוויר מהריאות, ולכן בחולי אסטמה דרכי האוויר בריאה מוצרות לסירוגין והדבר גורם להופעת תסמינים של קוצר נשימה, צפצופים, תחושת מועקה בחזה, ושיעול כרוני.


ייתכן שתסמיני אסטמה יוחסו בעבר לצריכת חלב ומוצרי חלב פרה מכיוון שצריכת חלב מעודדת יצירת ליחה במערכת הנשימה,  שמעלה את ההתנגדות למעבר האוויר בקנה הנשימה ועל ידי  כך מחמירה את תסמיני האסטמה (13).


אסטמה ואלרגיה למזון

אלרגיה הינה הפרעה בה הגוף מגיב ברגישות-יתר לאנטיגנים מסוימים (אלרגנים), המעוררים תסמינים אופייניים כאשר נחשפים אליהם.  אלרגיות שונות באות לידי ביטוי בצורות שונות, הכוללות אסטמה, קדחת השחת, דלקות עור, דלקות במערכת העיכול או, במקרים חמורים, הלם אנפילקטי.  אלרגיה למזון נוצרת מנוכחות נוגדן כנגד המזון האלרגני, שמוגדר כמזון שמכיל מולקולות אנטיגניות, שגורמות לעלייה בתגובה החיסונית. על אף הגיוון העצום של המזונות אותם אנו אוכלים, מספר קטן יחסית של מזונות אחראים למרבית התגובות האלרגיות.


אלרגיה למזון שכיחה יותר בתינוקות וילדים, ומוערכת כעד 8% בתקופת הילדות ועד 2% במבוגרים.  5%-2% מהתינוקות בשנה הראשונה לחיים אלרגיים לחלבוני חלב, אך בכ-80% מהמקרים האלרגיה לחלב היא זמנית וחולפת עד השנה השלישית לחיים, כך שהאלרגיה בקרב מבוגרים הינה נדירה.  למרות זאת, קיימת שונות רבה בין הרופאים בהערכת שכיחות אלרגיה למזון בכלל, ולחלב פרה בפרט. 


במכון האלרגיה ואימונולוגיה במרכז הרפואי אסף הרופא, בדקו הערכת שכיחות האלרגיה למזון בקרב רופאי ילדים בקהילה, רופאי ילדים בכירים, גסטרו-ילדים ואלרגולוגים.  נמצא קשר בין התמחות הרופא ובין הערכת השכיחות של אלרגיה למזון, וניראה שדעת הרופא מושפעת יותר מהדיעה הרווחת מאשר מנסיונו האישי (14). הממצא הבולט ביותר היה ההבדל המובהק בהערכה הסובייקטיבית של הרופאים לגבי שכיחות אלרגיה צולבת לסויה מבין האלרגיים לחלב פרה (p=0.02). נמצא כי גסטרואנטרולוגים של ילדים נוטים לאבחן אלרגיה צולבת לחלב פרה וסויה בשכיחות הגבוהה ביותר.  נטייה זו אינה קשורה דווקא למאפייני החולים שאליהם נחשפים הרופאים, אלא למדדים שונים לאבחון.  דרושה, עם כך, הסכמה בין הרופאים לגבי הטרמינולוגיה והמדדים לאיבחון. 


מחקר חתך נוסף הראה כי צריכת חלב מלא וחמאה נמצאת בקשר הפוך עם אסטמה בהווה, עם אסטמה שאובחנה על ידי רופא ועם רגישות יתר של הסימפונות (P<0.05). ממצאי מחקר זה אינם משקפים קשר של סיבה ותוצאה, משום שמדובר במחקר חתך (15).



במחקר התערבות כפול סמיות, שנערך לבחינת ההשפעה של האלרגיה למזון על תגובה אסמטית, גייסו  300 חולי אסטמה. רק בחולה אחד נמצאה אלרגיה לחלב פרה, והוא לא פיתח תסמינים של אסטמה (16). 

היארעות אסטמה עלתה באופן דרמטי לקראת סוף המאה ה-21 (17) ועם זאת, ישנם מקרים בודדים בלבד, בהם נראו תסמינים זהים לאסטמה כתוצאה מצריכת חלב ומוצריו (15-19).

מממצאי המחקרים המעטים הקיימים, שפורטו לעיל, ניתן להסיק כי מקרה של אדם שסובל מאסטמה כתוצאה מצריכת מוצרי חלב פרה, נדיר.


סקרים בנושא אסטמה וחלב פרה

בהתבסס על האמונה הרווחת כי יצירת ליחה מחמירה את תופעות האסטמה, וצריכת חלב מגבירה את ייצור הליחה,  ממליצים לחולי אסטמה להפחית את צריכת החלב.  מאחר והעובדות המדעיות אינן תומכות בהמלצה זו, הרבה אנשים מגבילים את תזונתם ללא סיבה ובכך מעלים את הסיכון לחסרים תזונתיים, ובעיקר חסרים של סידן.


בסקר האוסטרלי שהוזכר לעיל נמצא כי 12% נמנעים ממוצרי חלב, 16% נמנעו בעבר, ו-36% האשימו את מוצרי החלב כגורמים לתסמינים של אסטמה.  המשתתפים שמעו על כך מרופא או מומחה (54%), 21% שמעו על כך מרופא או ממומחה אחר או מדיאטנית. ההגבלה השכיחה ביותר הייתה ממוצרי חלב (20). 


מחקרים בנושא אסטמה וחלב

במחקר עוקבה  (PIAMA) נמצאה היארעות נמוכה יותר של אסטמה בקרב ילדים בני 3, שצרכו שמנת מחלב מלא וחמאה באופן יומיומי,  לעומת ילדים, שלא צרכו שמנת מחלב מלא וחמאה  (21). לפי התוצאות נראה שלמוצרי מזון המכילים שומן חלב יש קשר עם סיכון מופחת להתפתחות אסטמה בילדות.

במחקר מיקרה ביקורת מערב הסעודית נמצא כי ילדים בני 12 עם היסטוריה של אסטמה שסבלו מצפצופים, צרכו פחות מוצרי חלב לעומת קבוצת הביקורות (22).  מחקר זה מחזק את האפשרות לקיומו של קשר הפוך בין צריכת מוצרי חלב ובין הימצאות אסטמה בילדים.


במחקר התערבות, אקראי, כפול סמיות (23), קבלו המשתתפים 300 מ"ל חלב פרה או חלב אורז (אינבו). כל המוצרים עברו טיפול בחום, והוסף להם טעם.  מתוך  20 חולי אסטמה בוגרים  (בני 18-65), ללא אלרגיה לחלבון חלב פרה,  10  משתתפים דיווחו על החמרה בתסמיני אסטמה לאחר צריכת חלב  ומוצריו.  לא נמדד הבדל מובהק בין הקבוצות בתפקודי הריאה: FEV1, PEF,  (Peak expiratory flow) ואף אחד מהמשתתפים לא דיווח על עלייה בשיעול או עליה בייצור הליחה.  מאידך בקרב 9 משתתפים חלה ירידה של יותר מ-15% בתפקוד האוורור הריאתי מהרמה הבסיסית, בתגובה לאחד או לשני הטיפולים השונים.  ממצאי מחקר זה לא הצליחו להוכיח כי צריכת חלב פרה גורמת להיצרות בסימפונות של חולי אסטמה.

ניתן לסכם, שכל המחקרים שנסקרו מפריכים באופן עיקבי את התפיסה, לפיה צריכת מוצרי חלב פרה קשורה להגברת התסמינים של אסטמה.


לסיכום

אנשים המאמינים, שחלב פרה גורם ליצירת ליחה, נוטים יותר לחוש תחושות אלו לאחר שתיית חלב פרה. 

תופעה זו ניתנת להסבר באמצעות העובדה, שבערבוב אמולסיה (כגון חלב) עם רוק, נוצרות טיפות שגורמות לתחושות אלה. אף אחד מהמחקרים שהוצגו לא תמך בטענה ששתיית חלב פרה גורמת או מחמירה תסמיני ליחה או אסטמה.


ההנחיות התזונתיות האמריקאיות החדשות מ- 2005, ממליצות על צריכת לפחות שלושה מוצרי חלב ביום. רבים אינם מקבלים במזונם את כמות הסידן היומית המומלצת. אנשים הסובלים מרגישות לאחד ממרכיבי החלב ומבוגרים הצורכים מעט מוצרי חלב אינם יכולים להגיע לכמות הסידן היומית המומלצת. מאידך קשה להגיע לצריכה מספקת של סידן ממקורות שאינם חלביים.  מוצרי החלב מהווים את מקור הסידן האולטימטיבי, הן בזכות תכולת הסידן גבוהה שלהם  והן בזכות זמינות הסידן (לעומת מקורות צמחיים, כגון תרד למשל, שמכיל אוקסלאט, המפחית את ספיגתו). מיעוט המחקרים שבוצעו בנושא והעובדה שעוד פחות מחקרים היו התערבותיים, יחד עם העובדה שלא כל המחקרים התקבלו לפרסום בעיתונים מובילים, מעוררת את הצורך במחקרים נוספים לפני שממליצים על הגבלות תזונתיות אלה. היוצאים מן הכלל הינם המקרים הבודדים בהם קיימת אלרגיה לחלבון חלב פרה, שמתבטאת בתסמינים זהים לאסטמה, אך אלו מקרים חריגים ואינם מייצגים את כלל חולי האסטמה.


רשימת מקורות

  1. Rosner F.: Moses Maimonides treatise on asthma.  J Asthma 21: 119-129,1984

  2. Med Assoc 266: 1289, 1991Farber JM, Finberg L: Milk effect on mucus production during upper respiratory tract infection.  J Am

  3. Wuthrich B, Schmid A, Walter B, Sieber R:  Milk consumption does not lead to mucus production or occurrence of asthma.  J Am Coll Nutr 24: 547S-555S, 2005

  4. Carroll D: The complete book of natural medicine.  New York:  Summit Books, p 97, 1980. Cited after Haas et al.

  5. McBean L:  The benefits of dairy foods in health promotion.  Dairy Council Dig 75:13-18,2004.

  6.  Lopez-Vidriero MT: Mucus as a natural barrier.  Respiration, 55 (Suppl 1): 28-32, 1989.

  7. Silberberg A, Meyer FA:  Structure and function of mucus.  Adv Exper Med Biol 144:53-74, 1982.

  8. Wu AM, Csako G, Herp A:  Structure, biosynthesis, and function of salivary mucins. Mol Cell Biochem 137:39-55, 1994.

  9. Haas F, Bishop MC, Salazar-Schicchi J, Axen KV, Lieberman D, Axen K: Effect of milk ingestion on pulmonary function in healthy and asthmatic subjects. J Asthma 28:349-355, 1991.

  10. Lee C. Dozor AJ:  Do you believe milk makes mucus? Arch Ped Adolesc Med 158:601-603, 2004.

  11. Arney WK, Pinnock CB:  The milk mucus belief:  sensations associated with the belief and characteristics of belivers.  Appetite 20: 53-60, 1993.

  12. Pinnock CB, Arney WK: The milk mucus believe: sensory analysis comparing cow's milk and soy placebo.  Appetite 20:61-70, 1993.

  13. כהן ע., לוי ב., לשנו מ., כץ י.:  אלרגיה למזון – השפעת עמדתו הסובייקטיבית של הרופא על האבחנה והערכת שיעור ההיארעות.  הרפואה 144:  685-688, 2005.

  14. Rumsaeng V, Metcalfe DD:  Asthma and food allergy.  Nutr Rev 56:S153-S160, 1998.

  15. Woods RK, Weiner JM, Abramson M, Thien F, Walters EH:  Do dairy products induce bronchoconstriction in adult with asthma? J Allergy Clin Immunol 101:45-50, 1998

  16. Novembre E, de Martino M, Vierucci A:  Foods and respiratory allergy.  J Allergy Clin Immununol 81:1059-1065, 1988.

  17. Bernaola G, Echechipia S, Urrutia I, Fernandez E, Audicana M, Fernandez de Corres L:  Occupational asthma and rhinoconjunctivitis from inhalation of dried cows milk caused by sensitization to alpha-lactalbumin.  Allergy 49:198-191, 1994.

  18. Becker AB, Chan-Yeung M: Primary prevention of asthma.  Curr Opin Pulmon Med 8:16-24, 2002.

  19. Senti G, Leser C, Wal JM, Bernard H, Wuthrich B:  Severe asthma and anaphylaxis in a cow's milk-allergic patient.  Sheep's, goat's or horse's milk as an alternative for milk-protein-allergic persons.  Allergologie 25:333-337, 2002.

  20. Nagel G, Linseisen J: Dietary intake of fatty acids, antioxidants and selected food group and asthma in adults.  Eur J Clin Nutr 59: 8-15, 2005.

  21. Woods RK, Thien F, Raven J, Walters EH, Abramson M:  Prevalence of food allergies in adults and their relationship to asthma, nasal allergies, and aczema.  Ann Allergy Asthma Immunol  88:183-189, 2002.

  22. Woods RK, Walters EH, Raven JM, Wolfe R,  Ireland PD, Thien FCK, Abramson MJ :  Food and nutrient intakes and asthma risk in young adults.  Am J Clin Nutr 78:414-421, 2003.

  23. Hijazi N, Abalkhail B, Seaton A: Diet and childhood asthma in a society in transition: a study in urban and rural Saudi Arabia.  Thorax 55: 775-779, 2000.



bottom of page